פריצה בחוק
פריצה מוגדרת בחוק העונשים הישראלי מסעיף 405 עד לסעיף 410 , סעיפים אלו
מגדירים את מעשי פריצה הנתפסים ע"י החוק פריצה במובן הפלילי, ומגדירה את
העונשים שבית המשפט רשאי לגזור על עברות אלו.
להלן סעיף 405 לחוק:
א) השובר חלק חיצוני או פנימי של בנין, או פותח - במפתח, במשיכה,
בדחיפה, בהרמה או בכל דרך פריצה - דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור
או לכסות פתח או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבנין, נקרא פורץ או פריצה.
(ב) המכניס לבנין חלק מגופו או מן הכלי שהוא משתמש בו, נקרא נכנס.
(ג) הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא, נקרא מתפרץ.
(ד) הנכנס לבנין באיום, בתחבולה, או בקנוניה עם אדם שבבנין, או נכנס
לארובה או לפתח אחר של הבניין העומד פתוח דרך קבע לצורך מסוים וכרגיל
אינו נועד לשמש לכניסה, רואים אותו כאילו פרץ ונכנס ביצע פריצה.
החוק קובע עונש של 5 שנות מאסר על מי שנכנס למקום במטרה לבצע גניבה
או פשע, ועונש של 7 שנות מאסר על מי שהתפרץ למקום בכוונה לבצע גניבה או
פשע, או התפרץ ממקום לאחר שביצע גניבה או פשע.
החזקת ציוד פריצה או שעלול למשמש עבור פריצה, ללא הסבר המניח את הדעת,
הינה עבירה פלילית שעונש בגינה הינו שלוש שנות מאסר. נסיבות
מחשידות לפריצה על פי החוק הן: כוונת פריצה או כניסה למבנה לביצוע פשע;
הסתרת פנים מתוך כוונה לבצע פשע; הימצאות במבנה מתוך כוונה לבצע פשע,
והסתרת הנוכחות.
|
חותמות
